EGCG

מה זה EGCG?

EGCG (אפיגלוקטכין גלאט, Epigallocatechin Gallate) הוא נוגד חמצון מקבוצת הקטכינים — התרכובת הפעילה והנחקרת ביותר בתה הירוק. כ-30% ממשקל העלה היבש של תה ירוק מורכב מקטכינים, וה-EGCG הוא הדומיננטי שבהם — כ-50%–60% מסך הקטכינים בעלה. כשתווית של תוסף מבטיחה “תמצית תה ירוק”, התמצית מתוקננת ברוב המקרים לפי אחוז ה-EGCG שבה.

קטכינים הם תת-משפחה של פוליפנולים — חומרי ההגנה שהצמח מייצר לעצמו. מה שמייחד את ה-EGCG בתוך המשפחה הזו הוא שילוב של עוצמה אנטי-חמצונית גבוהה ויכולת לחצות את מחסום דם-מוח, לצד חיסרון מהותי אחד: ספיגה ירודה בגוף האדם.

בקצרה: EGCG בשורות ספורות

• מה זה: הקטכין המרכזי בתה הירוק. שם מלא: אפיגלוקטכין גלאט.
• מה הוא עושה: מאט פירוק של נוראדרנלין (מכאן הקשר לשריפת שומן), מעכב את מסלול הדלקה NF-κB, מאט ספיגת סוכר במעי ומגן על ה-LDL מחמצון.
• כמה יש בכוס: 20–50 מ"ג בתה ירוק רגיל, 70–130 מ"ג במאצ’ה.
• מינון אפקטיבי: 200–400 מ"ג ביום — כלומר 3–5 כוסות תה, או תוסף מתוקנן.
• מתי להיזהר: מעל 800 מ"ג ביום מתמצית מרוכזת, נטילה על קיבה ריקה, או שילוב עם תוספי ברזל ותרופות לדילול דם.

למידע על המשקה עצמו — יתרונות, חסרונות והכנה — ראו תה ירוק, ועל התוסף המרוכז ראו תמצית תה ירוק.

כמה EGCG יש בכוס תה?

מקורות ה-EGCG לפי ריכוז יורד:

אזהרת חום: EGCG מתפרק מהר כשמכינים תה במים רותחים (100°C). להשגת מרב הקטכינים, יש להשתמש במים בטמפרטורה של 70–80°C ולהשרות את העלים בין דקה לשלוש דקות.

מה EGCG עושה בגוף

המדע מאחורי “שורף השומן”

איך זה עובד? EGCG מעכב אנזים בשם COMT, שתפקידו לפרק את ההורמון נוראדרנלין. כשהאנזים מעוכב, רמות הנוראדרנלין נשארות גבוהות יותר לאורך זמן. נוראדרנלין הוא זה שנותן את הפקודה לתאי השומן לפרק שומן ולשחרר אותו לזרם הדם כאנרגיה זמינה. מחקרים הראו ששילוב של EGCG עם קפאין הוא יעיל במיוחד (סינרגיה), ומגביר את קצב חילוף החומרים במנוחה בכ-4%.

השפעות לבביות-וסקולריות

מטה-אנליזות של מחקרים תצפיתיים מראות שצריכה קבועה של תה ירוק (3–5 כוסות ביום) קשורה לירידה של כ-10–20% בסיכון לשבץ מוחי ולמחלות לב כליליות בהשוואה לאוכלוסייה שאינה שותה תה. מדובר בקשר סטטיסטי ולא בסיבתיות מוכחת. המנגנונים המרכזיים:

• עיכוב חמצון LDL: EGCG מגן על ה-LDL מפני חמצון על-ידי רדיקלים חופשיים, שלב קריטי בהיווצרות טרשת עורקים.
• שיפור תפקוד האנדותל: מגביר ייצור תחמוצת החנקן (NO) בכלי הדם, מה שמרחיב עורקים ומוריד לחץ דם סיסטולי בממוצע של 2–3 mmHg.
• הפחתת הצטברות טסיות: מעכב את הידבקותן של טסיות הדם — בכיוון הפעולה של אספירין במינון נמוך, אך בעוצמה חלשה בהרבה.

השפעות נוירו-פרוטקטיביות

EGCG הוא אחד הפוליפנולים הבודדים שמצליח לחצות את מחסום דם-מוח (Blood-Brain Barrier). בתוך המוח הוא פועל בכמה מישורים:

• מחלת אלצהיימר: מעכב אגרגציה של חלבון Beta-Amyloid ושל Tau — שני הסמנים הפתולוגיים של המחלה. מחקרים בעכברים עם מוטציות אלצהיימר הראו הפחתה של עד 50% ברובדי העמילואיד לאחר מתן EGCG.
• מחלת פרקינסון: מגן על נוירונים דופמינרגיים מפני נזק חמצוני הנגרם על-ידי מתן MPTP (רעלן שמדמה פרקינסון בבעלי חיים).
• ניוון עצבי כללי: מגביר ייצור BDNF (Brain-Derived Neurotrophic Factor) — חלבון הנחשב ל"דשן" של תאי המוח. חשוב לציין: רוב הראיות הן פרה-קליניות עדיין. מחקרים בבני אדם מצביעים על קשר אפידמיולוגי בלבד, לא על סיבתיות מוכחת.

נשק נגד סרטן?

עשרות מחקרי מעבדה (In Vitro) ומחקרים בבעלי חיים הדגימו את היכולת של EGCG:

1. עיכוב אנגיוגנזה: מניעת יצירת כלי דם חדשים המזינים את הגידול.
2. אפופטוזיס: גרימת “התאבדות” מתוכננת של תאים סרטניים מבלי לפגוע בתאים בריאים.
3. נטרול רדיקלים חופשיים: הגנה על ה-DNA מפני נזקי חמצון שעלולים להוביל למוטציות סרטניות. חשוב לציין: מחקרים בבני אדם עדיין לא הגיעו למסקנות חד-משמעיות כמו במעבדה, אך הכיוון מבטיח.

ויסות רמות הסוכר והאינסולין

EGCG פועל על מסלול האינסולין בכמה נקודות בו-זמנית:

1. עיכוב אנזימים עמילוליטיים: מעכב Alpha-Amylase ו-Alpha-Glucosidase במעי הדק — אנזימים שמפרקים פחמימות לגלוקוז. עיכוב זה מאט את קצב ספיגת הסוכר לדם ומונע ספייקים גדולים.
2. הגברת GLUT4: מגביר העתקת קולטני גלוקוז (GLUT4) לממברנת תאי שריר, מה שמאפשר לתאים לקלוט גלוקוז גם בהיעדר אינסולין.
3. הפחתת עמידות לאינסולין: בניסויים קליניים בחולי סוכרת סוג 2, נטילת 400 מ"ג EGCG ביום הובילה לירידה קלה ב-HbA1c (המוגלובין מסוכרר) לאחר 12 שבועות. שילוב עם ארוחה עשירה בפחמימות יכול להפחית את המדד הגליקמי של הארוחה.

השפעה אנטי-דלקתית

EGCG מעכב ישירות את מסלול NF-κB — מתג הדלקת המרכזי של מערכת החיסון. כשהמסלול פעיל יתר על המידה הוא מוביל לייצור עודף של ציטוקינים פרו-דלקתיים (IL-6, TNF-α, IL-1β) המקושרים לדלקת כרונית, מחלות אוטואימוניות, ועודף משקל. בנוסף, EGCG מעכב את האנזים COX-2 — אותו אנזים שתרופות כמו איבופרופן מכוונות אליו, אך ברמה מתונה יותר.

בעיית הספיגה (Bioavailability)

החדשות הרעות הן ש-EGCG נספג גרוע מאוד בגוף האדם. רובו מתפרק במעיים או מופרש החוצה. איך משפרים את הספיגה?

• ויטמין C: שילוב עם לימון או תפוז מעלה את הספיגה עד פי 5.
• פפרין (פלפל שחור): משפר את הספיגה (כמו בכורכום).
• תוסף על קיבה ריקה: ספיגה טובה יותר (אך ראו אזהרה ב-Q&A).

חסרונות ותופעות לוואי של EGCG

זהו הצד שחשוב במיוחד כשמדובר בתוסף מרוכז ולא במשקה.

• רעילות כבדית — החיסרון המשמעותי ביותר: תמציות תה ירוק מרוכזות קושרו למקרים של נזק כבדי חריף (hepatotoxicity). התופעה נדירה, אך היא מתועדת היטב, והובילה רשויות בריאות באירופה לבחון הגבלות על מינוני EGCG בתוספים. הסיכון עולה במינונים גבוהים (מעל 800 מ"ג EGCG ביום), בנטילה על קיבה ריקה, ובשילוב עם אלכוהול. חשוב להדגיש: הבעיה נוגעת לתוספים מרוכזים, לא לשתיית תה ירוק — לא תועד נזק כבדי משתיית תה במינונים רגילים.
• בחילה וכאבי בטן על קיבה ריקה: הקטכינים מגרים את רירית הקיבה. זו גם הסיבה שנטילה על קיבה ריקה — שמשפרת ספיגה — מגבירה את הסיכון לתופעות לוואי.
• עיכוב ספיגת ברזל: EGCG קושר ברזל לא־המי ומפחית את ספיגתו משמעותית. רלוונטי במיוחד לצמחונים, לטבעונים ולמי שסובל מאנמיה. יש להפריד שעה-שעתיים מארוחות עתירות ברזל.
• אינטראקציות תרופתיות: EGCG עלול להפחית את יעילותו של הבורטזומיב (תרופה כימותרפית), להשפיע על נוגדי קרישה, ולתקשר עם תרופות המפורקות באנזימי CYP.
• קפאין נלווה: תמציות תה ירוק רבות מכילות גם קפאין, מה שעלול לגרום לחוסר שקט ולהפרעות שינה.
• הריון והנקה: תוספי EGCG אינם מומלצים. בנוסף, EGCG עלול להפריע לחילוף החומרים של חומצה פולית.
• הפער בין המעבדה לגוף: רוב התוצאות המרשימות של EGCG הושגו בתרביות תאים בריכוזים שאינם ניתנים להשגה בגוף האדם דרך המזון. בשילוב עם הספיגה הירודה, יש להתייחס בזהירות להבטחות שיווקיות.