תירס הוא דגן/ירק תירס המתאים למגוון שימושים קולינריים; הוא מספק פחמימות, סיבים ובחלק מהמקרים נוטריינטים נוספים בהתאם לסוג ולעיבוד.

יתרונות:

• מקור פחמימות וסיבים: תורם לאנרגיה ולתחושת שובע כאשר נאכל כגרגיר מלא.
• ויטמינים מקומיים: תכולת ויטמינים מקבוצת B ומינרלים משתנה בהתאם לסוג.

חסרונות וסיכונים:

• עיבוד ותרכובות סוכר: מוצרי תירס מעובדים ותירס ממותג עלולים להכיל סוכרים ושומנים מעובדים.
• GMO ושיטות גידול: בחלק מהמקרים יש שיקולי מדיניות ורצון לבחור גרסאות אורגניות.

מסקנות פרקטיות:

תפוח הוא פרי פופולרי עם תכולת סיבים, ויטמין C ופיטוכימיקלים כגון קוורצטין; מחקרים מעריכים את תרומתו לבריאות קרדיו־מטבולית ולעיכול.

יתרונות:

• סיבים ותמיכה במערכת העיכול: במיוחד סיבים מסיסים כמו פקטין המשפרים שובע ופעילות מיקרוביוטה.
• נוגדי חמצון: קוורצטין ופוליפנולים המקושרים להפחתת דלקת ושיפור פרופיל כלייתי.
• זמינות ונוחות: פרי נייד שקל לשלב בתפריט יומי.

חסרונות וסיכונים:

• פירות מעובדים: מיצוי וסירים ממותקים מאבדים סיבים ומוסיפים סוכר.
• שאריות חומרי הדברה: מומלץ לשטוף או לבחור אורגני בעת הצורך.

מסקנות פרקטיות:

מבוא: כשהצלחת הופכת לזירת קרב כלכלית

השיח הציבורי על תזונה נוטה להתמקד בבחירה חופשית, אך הנתונים העולים מתחקירים עדכניים חושפים תמונה מורכבת בהרבה. תעשיית המזון האולטרה-מעובד, המגלגלת מיליארדים, יצרה סביבה שבה האינטרס הכלכלי גובר באופן עקבי על האינטרס הבריאותי. התוצאה היא תחלואה גוברת, הנתמכת על ידי מערך משומן של לוביזם ומחקרים מוטים.

המנגנון הביולוגי: מדוע אנחנו לא שבעים?

אחת התובנות המדעיות המרכזיות נוגעת לחוסר היכולת הפיזיולוגית של הגוף לווסת שובע בעת צריכת מזון אולטרה-מעובד. מזונות אלו מוגדרים ככאלה ש"פורקו מהנכסים שלהם": גרעין החיטה מופרד, ונותרות רק פחמימות פשוטות אליהן מוסיפים מרכיבים תעשייתיים כגון מרגרינה, סוכר ומלח.