פלאנק סטייק Redefine Meat: ניתוח מדעי ותזונתי

טכנולוגיית ה-New Meat של חברת Redefine Meat מייצגת פריצת דרך בהנדסת מזון, המנסה לשחזר לא רק את הטעם, אלא גם את המבנה השרירי והסיבי של בשר בקר באמצעות הדפסה תלת-ממדית וחומרי גלם צמחיים. להלן סקירה מדעית של היתרונות והחסרונות התזונתיים של מוצר זה.

יתרונות תזונתיים ובריאותיים

• תכולת חלבון גבוהה: המוצר מספק ריכוז חלבון מרשים של 25 גרם ל-100 גרם, נתון השווה ואף עולה על חלק מנתחי הבקר המסורתיים. השימוש בשילוב חלבונים (חיטה, סויה ותפוח אדמה) יוצר פרופיל חומצות אמינו רחב.
• ללא כולסטרול: בניגוד לבשר מן החי, המכיל שומן רווי וכולסטרול הקשורים למחלות לב וכלי דם, מוצר זה מכיל 0 מ"ג כולסטרול, מה שמהווה יתרון משמעותי לשמירה על בריאות הלב.
• נוכחות סיבים תזונתיים: בשר בקר טבעי אינו מכיל סיבים כלל. הפלאנק הצמחי מכיל 3 גרם סיבים ל-100 גרם, התורמים לתחושת שובע ותמיכה במערכת העיכול.
• פרופיל חומצות שומן: המוצר מבוסס על שמן קנולה, העשיר בחומצות שומן בלתי רוויות, ומכיל כמות נמוכה יחסית של שומן רווי (1.5 גרם) בהשוואה לנתחי בקר שומניים.

חסרונות ושיקולים בריאותיים

• מזון אולטרה-מעובד (UPF): המוצר עובר תהליכי ייצור מורכבים וכולל רשימת רכיבים ארוכה, ביניהם מלטודקסטרין, עמילנים מעובדים וחומרי טעם וריח. צריכה מרובה של מזון מעובד נמצאה במחקרים כקשורה לסיכון מוגבר לבעיות מטבוליות.
• רמת נתרן: המוצר מכיל 300 מ"ג נתרן ל-100 גרם. למרות שזהו נתון סביר ביחס לתחליפי בשר אחרים, הוא עדיין גבוה משמעותית מנתח בקר טרי שאינו מעובד, מה שמחייב תשומת לב לאנשים הסובלים מיתר לחץ דם.
• אלרגנים: המוצר מכיל גלוטן (מחיטה ושעורה) וסויה, שניים מהאלרגנים הנפוצים ביותר, מה שהופך אותו לבלתי מתאים לחולי צליאק או לסובלים מרגישויות אלו.
• ספיגת מינרלים: בשונה מבשר אדום המהווה מקור טבעי וזמין מאוד לברזל (Heme Iron) וויטמין , במוצר הצמחי זמינות המינרלים עלולה להיות נמוכה יותר בשל נוכחותם של פיטאטים (מעכבי ספיגה) הנמצאים באופן טבעי בחלבון צמחי.

סיכום והמלצות

הפלאנק סטייק של Redefine Meat מהווה חלופה טכנולוגית מרשימה המספקת חלבון איכותי ללא השפעות הכולסטרול של הבשר. עם זאת, בשל היותו מוצר מעובד עם תכולת נתרן מסוימת, מומלץ לשלב אותו כחלק מתזונה מאוזנת המבוססת גם על מזונות שלמים ובלתי מעובדים.

ערגליות: ניתוח מדעי ותזונתי

הערגלית היא עוגייה המורכבת מבצק פריך הממולא בממרח פירות (לרוב תות או שזיף) או שוקולד. מבחינה מדעית ותזונתית, מדובר במוצר מזון מעובד המבוסס על שילוב של פחמימות פשוטות ושומנים צמחיים.

הרכב ותהליכים כימיים

הבצק של הערגלית מבוסס על קמח חיטה לבן, סוכר ושומן צמחי. במהלך האפייה, מתרחשת תגובת מייאר (Maillard Reaction) בין חלבון הקמח לסוכרים, המעניקה לבצק את צבעו הזהוב ואת ניחוחו האופייני. המילוי מורכב ברובו מסוכרים, עמילנים מעובדים וחומרי טעם וריח, המעניקים לו מרקם ג’לטיני יציב גם בטמפרטורות גבוהות.

שקדים: ריכוז תזונתי ומנגנונים פיזיולוגיים

השקד (Prunus dulcis) נחשב לאחד המזונות הדחוסים ביותר מבחינה תזונתית. מבחינה בוטנית מדובר בפרי גלעיני, אך מבחינה תזונתית הוא מסווג כחלק ממשפחת האגוזים, המאופיינת בריכוז גבוה של חומצות שומן חד-בלתי רוויות, חלבון צמחי ונוגדי חמצון.

יתרונות בריאותיים מבוססי מחקר

• בריאות קרדיווסקולרית: שקדים עשירים בחומצת שומן אולאית (MUFA), המוכרת ביכולתה להפחית את רמות הכולסטרול מסוג LDL ולשמור על רמות ה-HDL (“הכולסטרול הטוב”). צריכה קבועה מקושרת לירידה בסיכון לטרשת עורקים.
• ויטמין E ונוגדי חמצון: השקדים הם מהמקורות הטובים ביותר בטבע לוויטמין E (בצורת אלפא-טוקופרול), נוגד חמצון מסיס שומן המגן על קרומי התאים מפני נזקי חמצון. רוב נוגדי החמצון מרוכזים בקליפה החומה הדקה.
• ויסות רמות סוכר: בשל תכולת המגנזיום הגבוהה, השקדים מסייעים בשיפור הרגישות לאינסולין. שילוב שקדים בארוחה המכילה פחמימות מפחית את האינדקס הגליקמי הכללי של הארוחה ומונע קפיצות חדות ברמת הסוכר בדם.
• ניהול משקל ושובע: למרות צפיפותם הקלורית, מחקרים מראים כי חלק מהאנרגיה שבשקדים אינה נספגת במלואה במערכת העיכול (בשל המבנה התאי של השקד). בנוסף, השילוב של חלבון וסיבים תזונתיים תורם לתחושת מלאות לאורך זמן.

חסרונות ושיקולים בריאותיים

• חומצה פיטית (Phytates): קליפת השקד מכילה חומצה פיטית שעלולה להיקשר למינרלים כמו ברזל, סידן ואבץ ולעכב את ספיגתם. השריה של השקדים במים למשך מספר שעות יכולה להפחית את ריכוז החומצה הפיטית ולשפר את הזמינות הביולוגית של המינרלים.
• צפיפות קלורית גבוהה: גרם אחד של שקדים מכיל כ-6 קלוריות. צריכה בלתי מבוקרת (“נשנוש” חופשי) עלולה להוביל לעודף קלורי משמעותי שיוביל לעלייה במשקל.
• אלרגנים: אלרגיה לאגוזי עץ, ובכללם שקדים, היא אחת האלרגיות הנפוצות והמסוכנות ביותר (אנפילקסיס). היא מחייבת הימנעות מוחלטת בקרב אנשים רגישים.
• אוקסלטים (Oxalates): שקדים מכילים כמות גבוהה יחסית של אוקסלטים, חומרים העלולים לתרום להיווצרות אבנים בכליות אצל אנשים בעלי נטייה גנטית או היסטוריה רפואית של אבני סידן-אוקסלט.

סיכום

השקד הוא מזון איכותי המהווה מקור מצוין לשומנים בריאים ומיקרו-נוטריאנטים. שילוב חופן שקדים טבעיים (לא קלויים וללא מלח) בתפריט היומי מציע יתרונות משמעותיים למערכת הדם ולחילוף החומרים, כל עוד נשמרת בקרה קלורית מתאימה.

ביצים: הסטנדרט המדעי לחלבון איכותי

הביצה נחשבת בקהילה המדעית ל"חלבון הייחוס", לפיו נמדדת האיכות הביולוגית של מקורות חלבון אחרים. היא מכילה מגוון רחב של רכיבי תזונה חיוניים המרוכזים ביחידה קלורית קטנה יחסית.

יתרונות בריאותיים וערך תזונתי

• חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה: ביצים מכילות את כל תשע חומצות האמינו החיוניות ביחסים אופטימליים לבניית שריר ותיקון רקמות. זמינות החלבון מהביצה לגוף האדם היא מהגבוהות ביותר בטבע.
• בריאות המוח והכבד (כולין): ביצים הן מהמקורות העשירים ביותר בכולין (Choline), רכיב תזונתי חיוני לייצור המוליך העצבי אצטילכולין, האחראי על הזיכרון, מצב הרוח ותפקוד הכבד.
• הגנה על הראייה: החלמון מכיל נוגדי חמצון ממשפחת הקרוטנואידים - לוטאין וזאקסנטין. חומרים אלו מצטברים ברשתית העין ומסייעים בהפחתת הסיכון לניוון מקולרי תלוי גיל (AMD) וקטרקט.
• פרופיל ויטמינים רחב: ביצים מספקות ויטמינים מקבוצת B (בעיקר וריבופלבין), ויטמין D (שקשה למצוא במזון מהחי) וסלניום המשמש כנוגד חמצון רב עוצמה.

חסרונות ומחלוקות מדעיות

• סוגיית הכולסטרול התזונתי: ביצה אחת מכילה כ-185-200 מ"ג כולסטרול. בעוד שמחקרים מודרניים מראים כי עבור רוב האוכלוסייה הכולסטרול מהמזון משפיע פחות על הכולסטרול בדם מאשר שומן רווי, “מגיבי יתר” (Hyper-responders) עלולים לחוות עלייה ברמות ה-LDL בצריכה גבוהה.
• סיכון לסלמונלה: ביצים נאות או כאלו שלא בושלו מספיק עלולות לשאת את חיידק הסלמונלה. לכן, קיימת המלצה גורפת לנשים בהריון, קשישים וילדים לצרוך ביצים מבושלות בלבד.
• אלרגיה: אלרגיה לחלבון הביצה היא אחת האלרגיות הנפוצות ביותר, במיוחד בקרב תינוקות וילדים, מה שמחייב הימנעות מוחלטת בקרב אוכלוסייה זו.
• ספיגת ביוטין (בביצים נאות): חלבון הביצה הנא מכיל חלבון בשם אבידין, הנקשר לוויטמין ביוטין () ומונע את ספיגתו. בישול הביצה מנטרל את האבידין ומאפשר את ספיגת הוויטמין.

סיכום

הביצה היא מזון פונקציונלי יעיל וזול, המספק מענה תזונתי מקיף. עבור רוב האנשים הבריאים, צריכה מתונה של ביצים כחלק מתזונה מאוזנת אינה מהווה סיכון קרדיווסקולרי, אלא תורמת משמעותית לצפיפות התזונתית של התפריט.

ברוקולי: פרופיל תזונתי ומנגנונים ביולוגיים

הברוקולי (Brassica oleacea) שייך למשפחת המצליבים ונחשב לאחד הירקות הנחקרים ביותר בתחום התזונה המניעתית. הוא מתאפיין בריכוז גבוה של פיטוכימיקלים, ויטמינים ומינרלים החיוניים לתפקוד המטבולי.

יתרונות בריאותיים מבוססי מחקר

• פעילות נוגדת חמצון ואנטי-סרטנית: ברוקולי עשיר בגלוקוסינולטים, המתפרקים בגוף לתרכובות פעילות כמו סולפורפאן (Sulforaphane). מחקרים מצביעים על כך שתרכובות אלו מסייעות בנטרול רעלים, הפחתת עקה חמצונית ועיכוב התפתחות תאים לא תקינים.
• בריאות העצם: ברוקולי מהווה מקור מצוין לוויטמין K וסידן, שניהם קריטיים לשמירה על צפיפות העצם ומניעת אוסטיאופורוזיס. ויטמין K חיוני להפעלת חלבונים הקושרים סידן ברקמת העצם.
• תמיכה במערכת החיסון: מנה אחת של ברוקולי מספקת מעל 100% מהצריכה היומית המומלצת של ויטמין C, המשמש כנוגד חמצון עוצמתי ותומך בתפקוד הלימפוציטים.
• בריאות הלב וכלי הדם: הסיבים התזונתיים בברוקולי מסייעים באיזון רמות הכולסטרול בדם, בעוד שהסולפורפאן עשוי להגן על דפנות כלי הדם מפני דלקות ותהליכי טרשת.

חסרונות ושיקולים בריאותיים

• השפעה גויטרוגנית (Goitrogens): ירקות ממשפחת המצליבים מכילים חומרים העלולים להפריע לספיגת היוד בבלוטת התריס. עבור אנשים הסובלים מתת-פעילות של הבלוטה, צריכה מופרזת של ברוקולי נא עלולה להוות בעיה, אם כי בישול מפחית השפעה זו משמעותית.
• אינטראקציה עם תרופות: בשל התכולה הגבוהה של ויטמין K, המסייע בקרישת דם, אנשים הנוטלים מדללי דם (כמו וורפרין/קומדין) צריכים לשמור על צריכה יציבה ומבוקרת של הירק כדי למנוע שיבוש ביעילות התרופה.
• אי-נוחות במערכת העיכול: ברוקולי מכיל פחמימה מורכבת בשם רפינוז וסיבים בלתי מסיסים. פירוקם על ידי חיידקי המעי עלול לגרום לנפיחות וגזים, במיוחד אצל אנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז (IBS).
• זמינות ביולוגית: חלק מהאנזימים החיוניים (כמו מירוזינאז) נהרסים בבישול יתר. כדי להפיק את המקסימום מהיתרונות הבריאותיים, מומלץ לצרוך את הברוקולי באידוי קל ולא בהרתחה ממושכת.

סיכום

הברוקולי הוא מעצמה תזונתית המציעה הגנה רב-מערכתית, במיוחד בתחומי האנטי-אייג’ינג והמניעה האונקולוגית. למרות מגבלות ספציפיות עבור קבוצות סיכון מסוימות, הוא מהווה מרכיב חיוני בתזונה המעודדת אריכות ימים ובריאות מטבולית.

שיבולת שועל: ניתוח מדעי של דגן העל

שיבולת שועל (Avena sativa) נחשבת לאחד הדגנים המזינים והנחקרים ביותר בעולם התזונה. היא מהווה מקור פחמימתי מורכב בעל אינדקס גליקמי מתון, המשלב סיבים תזונתיים ייחודיים ופרופיל חומצות אמינו מאוזן.

יתרונות בריאותיים מוכחים

• סיבים מסיסים (בטא-גלוקן): זהו הרכיב המרכזי המקנה לשיבולת השועל את מעמדה. הבטא-גלוקן יוצר ג’ל צמיגי במערכת העיכול, המסייע בהפחתת ספיגת הכולסטרול מסוג LDL בדם ובוויסות רמות הגלוקוז לאחר הארוחה.
• בריאות הלב וכלי הדם: מחקרים קליניים מצביעים על קשר ישיר בין צריכת שיבולת שועל לירידה בלחץ הדם ובסיכון למחלות לב כליליות, הודות לשילוב בין הסיבים לנוגדי חמצון ייחודיים בשם אווננתרמידים (Avenanthramides).
• תמיכה במיקרוביום: הסיבים בשיבולת השועל משמשים כפרה-ביוטיקה, המזינה את חיידקי המעי הידידותיים ומסייעת בתפקוד תקין של מערכת העיכול ומערכת החיסון.
• תחושת שובע וניהול משקל: בשל היכולת לספוח מים ולהאט את ריקון הקיבה, היא תורמת לתחושת שובע ממושכת, דבר המסייע בשמירה על מאזן קלורי תקין.

חסרונות ושיקולים תזונתיים

• חומצה פיטית (Phytic Acid): בדומה לדגנים וקטניות אחרים, שיבולת שועל מכילה חומצה פיטית שעלולה לעכב ספיגת מינרלים כמו ברזל, אבץ וסידן. ניתן לצמצם השפעה זו על ידי השריה מוקדמת או בישול.
• זיהום צולב בגלוטן: למרות ששיבולת שועל טהורה אינה מכילה גלוטן, היא לרוב מעובדת במתקנים המטפלים בחיטה או בשעורה. חולי צליאק או הרגישים לגלוטן חייבים לצרוך אך ורק מוצרים המסומנים כ"ללא גלוטן" (Certified Gluten-Free).
• רגישות לחלבון האוונין (Avenin): חלק קטן מהאוכלוסייה (בעיקר חולי צליאק) עלול להגיב לחלבון האוונין המצוי בשיבולת שועל, המבנה המולקולרי שלו דומה בחלקו לגלוטן ועשוי לעורר תגובה דלקתית אצל רגישים במיוחד.
• תכולת פחמימות: עבור אנשים המנהלים דיאטות דלות פחמימה קיצוניות (כמו קיטו), שיבולת שועל עשויה להיות עשירה מדי בפחמימות ביחס למכסה היומית המותרת.

סיכום

שיבולת שועל היא מזון פונקציונלי בעל ערך תזונתי גבוה, המתאים לרוב האוכלוסייה. שילובה בתזונה מאוזנת מספק הגנה מטבולית משמעותית, בתנאי שמתחשבים באופן העיבוד (עדיפות לשיבולת שועל שלמה או גרוסה על פני “אינסטנט” מעובד) ובמקור הגידול.

אבוקדו – יתרונות תזונתיים ובריאותיים

אבוקדו (Persea americana) הוא פרי ייחודי מבחינה תזונתית, המאופיין בתכולה גבוהה של שומנים חד־בלתי רוויים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים חיוניים. בשנים האחרונות זוכה האבוקדו להתעניינות מחקרית רחבה בשל תרומתו האפשרית לבריאות הלב, חילוף החומרים ותפקוד מערכות הגוף השונות.

מקור איכותי לשומנים בריאים

כ־70% מהקלוריות באבוקדו מקורן בשומן, בעיקר חומצה אולאית (Oleic Acid) – חומצת שומן חד־בלתי רוויה הקשורה להפחתת רמות LDL (“כולסטרול רע”) ולשיפור פרופיל השומנים בדם. שומנים אלו תורמים להפחתת תהליכים דלקתיים ולשמירה על בריאות כלי הדם.

שוקולד חלב: ניתוח מדעי ותזונתי

שוקולד חלב הוא אחד ממוצרי המזון הפופולריים בעולם. הוא מיוצר משילוב של עיסת קקאו, חמאת קקאו, סוכר ומוצקי חלב. בעוד שהוא נתפס לרוב כפינוק מתוק, מחקרים מדעיים בוחנים את השפעותיו הפיזיולוגיות על גוף האדם.

יתרונות בריאותיים

• נוגדי חמצון (פלבנואידים): למרות ריכוז נמוך יותר בהשוואה לשוקולד מריר, שוקולד חלב מכיל פלבנואידים המסיעים בהפחתת סטרס חמצוני בגוף ובתמיכה בבריאות כלי הדם.
• שיפור מצב הרוח: צריכת שוקולד מעודדת שחרור אנדורפינים וסרוטונין במוח. בנוסף, הוא מכיל חומצת אמינו בשם טריפטופן התורמת לתחושת רווחה נפשית.
• מקור אנרגיה זמין: בשל תכולת הפחמימות והשומנים הגבוהה, הוא מספק אנרגיה מהירה הזמינה לפעילות קוגניטיבית או גופנית מיידית.
• רכיבי חלב: השוקולד מכיל סידן ואשלגן שמקורם באבקת החלב, החיוניים לבריאות העצם ולתפקוד תקין של השרירים.

חסרונות וסיכונים

• תכולת סוכר גבוהה: שוקולד חלב מכיל כמות משמעותית של סוכר מעובד, דבר שעלול להוביל לעלייה חדה ברמות הגלוקוז בדם (מדד גליקמי גבוה) ולסיכון מוגבר לעששת ולסוכרת מסוג 2 בטווח הארוך.
• ערך קלורי וצפיפות אנרגטית: השילוב של שומן רווי וסוכר הופך אותו למזון עתיר קלוריות. צריכה עודפת ללא בקרה עלולה להוביל לעלייה במשקל ולהשמנה.
• נוכחות שומן רווי: חמאת הקקאו והשומן מהחלב מכילים חומצות שומן רוויות, שצריכה מופרזת שלהן מקושרת לעלייה ברמות ה-LDL (הכולסטרול ה"רע") בדם.
• פוטנציאל להתמכרות: השילוב הספציפי של סוכר ושומן מפעיל את מערכת התגמול במוח בצורה דומה לחומרים ממכרים, מה שעלול להקשות על שליטה בכמויות הצריכה.

סיכום מדעי

שוקולד חלב מציע שילוב של הנאה חושית עם יתרונות מינוריים של נוגדי חמצון. עם זאת, בשל תכולת הסוכר והשומן הגבוהה, מומלץ לצרוך אותו במתינות כחלק מתזונה מאוזנת. בחירה במוצרים עם אחוז מוצקי קקאו גבוה יותר עשויה למקסם את היתרונות ולצמצם את החסרונות.

אבטיח (Citrullus lanatus): ניתוח מדעי ותזונתי

אבטיח הוא פרי ממשפחת הדלועיים המורכב מכ-92% מים. מעבר ליכולת ההידרוציה הגבוהה שלו, הוא מכיל שורה של רכיבים פיטוכימיים בעלי השפעה פיזיולוגית מובהקת על גוף האדם.

יתרונות בריאותיים

• נוגדי חמצון וליקופן: אבטיח הוא אחד המקורות העשירים ביותר בליקופן (Lycopene), קרוטנואיד המעניק לו את צבעו האדום. מחקרים מצביעים על כך שליקופן מסייע בהפחתת סטרס חמצוני ועשוי להוריד את הסיכון למחלות לב וכלי דם וסוגי סרטן מסוימים.
• חומצת האמינו ל-ציטרולין (L-citrulline): האבטיח מכיל ריכוז גבוה של ציטרולין, ההופכת בגוף לחומצת האמינו ארגינין. תהליך זה תורם לייצור תחמוצת חנקן (), המסייעת להרחבת כלי דם (Vasodilation), שיפור זרימת הדם והורדת לחץ דם סיסטולי.
• הידרוציה ואלקטרוליטים: בשל תכולת המים הגבוהה ונוכחות אלקטרוליטים כמו אשלגן, האבטיח יעיל בוויסות מאזן הנוזלים בגוף, במיוחד בתנאי עומס חום או לאחר פעילות גופנית.
• בריאות העין: הפרי מכיל ויטמין A ובטא-קרוטן, החיוניים לשמירה על תפקוד הרשתית ומניעת ניוון מקולרי.

חסרונות ושיקולים בריאותיים

• מדד גליקמי (GI) גבוה: לאבטיח מדד גליקמי של כ-72-80. אף על פי שהעומס הגליקמי (GL) שלו נמוך יחסית בגלל כמות הפחמימות הנמוכה ל-100 גרם, צריכה מופרזת עלולה להוביל לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם, דבר הדורש משנה זהירות בקרב חולי סוכרת.
• תכולת FODMAP: האבטיח מכיל פרוקטוז (Fructose), הנחשב לפחמימה קצרת שרשרת שעלולה לגרום לתופעות של נפיחות, גזים ואי-נוחות במערכת העיכול אצל אנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז (IBS).
• היפרקלמיה (במקרים נדירים): בשל תכולת האשלגן, צריכה מסיבית מאוד עלולה להוות אתגר עבור אנשים עם אי-ספיקת כליות כרונית המתקשים בפינוי אשלגן מהדם.

בשר אדום: ניתוח מדעי של השפעותיו הבריאותיות

בשר אדום (המוגדר בדרך כלל כבשר שמקורו ביונקים כמו בקר, כבש וחזיר) מהווה מרכיב מרכזי בתזונה האנושית מזה אלפי שנים. מבחינה ביולוגית, צבעו האדום נובע מריכוז גבוה של חלבון המיוגלובין, האחראי על נשיאת חמצן בתאי השריר.

יתרונות תזונתיים ובריאותיים

• פרופיל חלבון מלא: בשר אדום נחשב למקור איכותי במיוחד לחלבון בעל ערך ביולוגי גבוה, המכיל את כל חומצות האמינו החיוניות לבניית שריר, שיקום רקמות ותפקוד אנזימטי.
• זמינות ביולוגית של ברזל: הוא עשיר בברזל מסוג Heme, הנספג בגוף ביעילות גבוהה משמעותית (פי 2 עד פי 3) לעומת ברזל ממקורות צמחיים. זהו גורם קריטי במניעת אנמיה ובתמיכה בתפקוד הקוגניטיבי.
• ויטמין B12: בשר אדום הוא מהמקורות העשירים ביותר בוויטמין B12, החיוני לייצור כדוריות דם אדומות, תפקוד מערכת העצבים וסינתזת DNA.
• מינרלים חיוניים: מכיל כמויות משמעותיות של אבץ (הנחוץ למערכת החיסון וחלוקת תאים), סלניום וויטמינים מקבוצת B (כמו ניאצין וריבופלאבין).
• קריאטין וקרנוזין: תרכובות אלו, המצויות בריכוז גבוה בבשר אדום, הוכחו כמסייעות לשיפור ביצועים גופניים ושמירה על מסת שריר בקרב ספורטאים וקשישים.

חסרונות וסיכונים בריאותיים

• מחלות לב וכלי דם: צריכה מוגברת של בשר אדום, במיוחד כזה העשיר בשומן רווי, נקשרה במחקרים אפידמיולוגיים לעלייה ברמות הכולסטרול מסוג LDL, המהווה גורם סיכון לטרשת עורקים ומחלות לב.
• סיכון לסרטן: ארגון הבריאות העולמי (WHO) סיווג בשר אדום כ"מסרטן אפשרי לבני אדם" (Group 2A). הקשר המובהק ביותר נמצא לסרטן המעי הגס. תהליכי עיבוד או בישול בטמפרטורות גבוהות (כמו צלייה על האש) עלולים ליצור תרכובות מסרטנות כגון HCA ו-PAH.
• מחלות מטבוליות: קיימות ראיות מחקריות הקושרות צריכה גבוהה של בשר אדום לעלייה בסיכון לסוכרת מסוג 2, ככל הנראה בשל השפעת הברזל (Heme) על עמידות לאינסולין או תכולת הנתרן בבשר מעובד.
• השפעה סביבתית: ייצור בשר אדום דורש משאבים משמעותיים (מים ושטחי מרעה) ופולט כמות גדולה יותר של גזי חממה בהשוואה למקורות חלבון אחרים, מה שמעלה סוגיות של קיימות.

סיכום והמלצות

מבחינה מדעית, בשר אדום הוא מזון צפוף רכיבים תזונתיים שיכול להוות חלק מתזונה מאוזנת. עם זאת, ארגוני בריאות ממליצים להגביל את הצריכה ל-350 עד 500 גרם (משקל מבושל) בשבוע, להעדיף נתחים רזים ולהימנע ככל הניתן מבשר מעובד המכיל חומרים משמרים ונתרן גבוה.