נחושת (Copper)

הנחושת היא מינרל קורט שרוב האנשים אינם חושבים עליו — ובצדק, כי חוסר תזונתי ראשוני בה נדיר. אבל היא כן מגיעה לרפואה בדלת האחורית, ובדרך שראוי להכיר: הסיבה השכיחה ביותר לחוסר נחושת בעולם המערבי היא נטילת אבץ במינון גבוה.

השניים מתחרים על אותם מנגנוני ספיגה במעי. אבץ מעורר ייצור של חלבון בשם מטאלותיונאין, שקושר נחושת בתאי המעי ומונע ממנה להיספג. מי שנוטל 50 מ"ג אבץ ליום לאורך חודשים — כפי שרבים עושים “לחיסון” או “לעור” — עלול לפתח חוסר נחושת אמיתי, עם אנמיה ונזק עצבי.

מינון ומקורות

יתרונות (Pros)

1. גיוס ברזל — התפקיד שלא מדברים עליו

הנחושת היא הליבה של צרולופלסמין, אנזים שמחמצן ברזל דו־ערכי לתלת־ערכי ומאפשר לו להיקשר לטרנספרין ולנוע בדם. בלי נחושת, הברזל נשאר תקוע במחסני הגוף ואינו זמין לייצור המוגלובין. התוצאה: אנמיה שאינה מגיבה לתוסף ברזל — סימן קליני קלאסי לחוסר נחושת.

2. רקמת חיבור וכלי דם

האנזים ליזיל אוקסידאז, תלוי נחושת, יוצר את הקישורים הצולבים בין סיבי קולגן ואלסטין. הוא מה שמקנה לעור, לגידים, לעצם ולדפנות כלי הדם את חוזקם. חוסר חמור פוגע בשלמות כלי הדם.

3. ייצור אנרגיה ומערכת העצבים

הנחושת היא קו־פקטור של ציטוכרום c אוקסידאז — האנזים האחרון בשרשרת הנשימה המיטוכונדריאלית. היא נדרשת גם ליצירת מיאלין ולסינתזת נוירוטרנסמיטרים (דופמין-בטא-הידרוקסילאז).

4. נוגדת חמצון ופיגמנטציה

מרכיב באנזים Cu/Zn-SOD בציטופלזמה, ובטירוזינאז — האנזים שמייצר מלנין. שיער שמאבד צבע הוא סימן מוכר של חוסר נחושת חמור.

חסרונות ותופעות לוואי (Cons)

1. חוסר מאבץ — הסיכון המעשי המרכזי

כמפורט לעיל. מינון של מעל 40-50 מ"ג אבץ ליום לאורך זמן מספיק כדי לגרום לחוסר נחושת. התסמונת המתועדת ביותר היא מיאלונוירופתיה — נזק לחוט השדרה עם הפרעות הליכה ותחושה, שדומה קלינית לחוסר ויטמין B12 ועלול להיות בלתי הפיך אם לא מזוהה בזמן. תוארו מקרים גם מבליעה כרונית של דבק לשיניים תותבות עתיר אבץ.

2. ניתוח בריאטרי

ניתוחי מעקף קיבה מסירים או עוקפים את החלק במעי שבו נספגת מרבית הנחושת. חוסר נחושת לאחר ניתוח בריאטרי הוא סיבוך מוכר, ומחייב מעקב ארוך טווח.

3. מחלת וילסון — עודף גנטי

הפרעה גנטית שבה הגוף אינו מסוגל להפריש נחושת דרך המרה, והיא מצטברת בכבד, במוח ובקרנית. חולי וילסון חייבים להימנע ממזונות עתירי נחושת ומכל תוסף שמכיל אותה. התסמין הקלאסי הוא טבעת קייזר-פליישר בקרנית.

4. רעילות מעודף

נדירה בתזונה. תוארה מהרעלה חריפה (מים משהו מצנרת נחושת מאכלת, תוספים במינון שגוי) וגורמת לבחילות, הקאות, כאבי בטן ובמקרים חמורים נזק כבדי.

5. תוסף נחושת בפני עצמו — כמעט תמיד מיותר

לאדם בריא עם תזונה סבירה אין צורך בתוסף נחושת. החריג המעשי: מי שנוטל אבץ במינון גבוה לאורך זמן — לו מומלץ תוסף משולב שכולל 1-2 מ"ג נחושת.

סיכום

הנחושת נדרשת לגיוס ברזל, לחוזק רקמות החיבור, לייצור אנרגיה ולמיאלין — והיא מצויה בצדפות, בקשיו, בטחינה ובשוקולד מריר בכמויות שמכסות בקלות את הצריכה. חוסר תזונתי ראשוני נדיר, אבל חוסר משני נפוץ יותר משנדמה — והגורם השכיח לו הוא תוסף אבץ במינון גבוה לאורך חודשים. שני כללים מעשיים: מי שנוטל אבץ ממושכות צריך נחושת לצידו, ואנמיה שאינה מגיבה לברזל מחייבת בדיקת נחושת.