לוויטמין B1 (תיאמין) יש תכונה שמייחדת אותו: הגוף מאחסן ממנו כמות קטנה במיוחד — סדר גודל של 25-30 מ"ג בסך הכול, שמספיקה ל-2-3 שבועות בלבד.
לשם השוואה, מאגרי ויטמין B12 בכבד מספיקים לשנים. המשמעות היא שחוסר תיאמין יכול להתפתח מהר, וזו הסיבה שהוא מופיע במצבים חריפים — לאחר הקאות ממושכות, בניתוח בריאטרי, בטיפול נמרץ ובגמילה מאלכוהול.
ולתיאמין יש גם מקום ייחודי ברפואה דחופה: בתסמונת ורניקה, מתן גלוקוז לפני תיאמין עלול להחמיר את המצב — ולכן הכלל הוא תיאמין קודם.
מינון ומקורות
| נתון | ערך |
|---|---|
| צריכה יומית מומלצת (RDA) — גברים | 1.2 מ"ג |
| צריכה יומית מומלצת (RDA) — נשים | 1.1 מ"ג |
| בהריון / הנקה | 1.4 מ"ג |
| רמה עליונה נסבלת (UL) | לא נקבעה — לא נמצאה רעילות מהמזון |
| מקור | B1 ל-100 גרם |
|---|---|
| גרעיני חמניות | 1.48 מ"ג |
| בשר חזיר | 0.87 מ"ג |
| שעועית שחורה (מבושלת) | 0.24 מ"ג |
| טף (יבש) | 0.39 מ"ג |
| שיבולת שועל | 0.46 מ"ג |
| אפונה | 0.27 מ"ג |
| אורז לבן מועשר (מבושל) | 0.16 מ"ג |
| אורז לבן לא מועשר (מבושל) | 0.02 מ"ג |
שתי השורות האחרונות הן שיעור בהיסטוריה: הזיקוק מסיר את הסובין והנבט, שם נמצא התיאמין. מכאן פרץ ברי־ברי במאה ה-19 באסיה, כשמכונות ליטוש אורז הפכו לנפוצות.
יתרונות (Pros)
1. הפקת אנרגיה מפחמימות
הצורה הפעילה, תיאמין פירופוספט (TPP), היא קו־פקטור של אנזימים מרכזיים בחילוף החומרים: פירובאט דהידרוגנאז (שמכניס גלוקוז למעגל קרבס) ואלפא-קטוגלוטראט דהידרוגנאז. בלי תיאמין, התא אינו יכול להפיק אנרגיה מגלוקוז ביעילות.
2. תפקוד עצבי
העצבים והמוח תלויים כמעט לחלוטין בגלוקוז כמקור אנרגיה, ולכן הם הראשונים להיפגע בחוסר תיאמין. הוויטמין נדרש גם לייצור מיאלין ולתפקוד סינפטי.
3. תפקוד לב
ברי־ברי “רטובה” היא קרדיומיופתיה הנגרמת מחוסר תיאמין, עם אי־ספיקת לב ובצקות. היא הפיכה במהירות מרשימה עם מתן תיאמין — אחת התמונות הדרמטיות ברפואה.
4. מסלול הפנטוז פוספט
תיאמין נדרש לטרנסקטולאז, אנזים שמייצר NADPH ורִיבּוֹז — חומרי גלם לסינתזת חומצות שומן ונוקלאוטידים.
חסרונות ותופעות לוואי (Cons)
1. אלכוהול — הגורם המרכזי בעולם המערבי
זהו הסיכון הקליני הגדול ביותר. אלכוהול פוגע בתיאמין בשלוש דרכים בו־זמנית: מפחית את ספיגתו במעי, מפחית את המרתו לצורה הפעילה בכבד, ומגדיל את הפרשתו בשתן — ובנוסף, שתייה כבדה לרוב מלווה בתזונה לקויה.
התוצאה:
- אנצפלופתיה של ורניקה — בלבול, שיתוק שרירי העין (אופתלמופלגיה) ואטקסיה. מצב חירום רפואי.
- תסמונת קורסקוב — פגיעת זיכרון חמורה ובלתי הפיכה, אם ורניקה לא טופלה בזמן.
2. גלוקוז לפני תיאמין — מלכודת קלינית
מתן גלוקוז תוך־ורידי לחולה עם חוסר תיאמין מגביר את הצריכה המטבולית של התיאמין הזעום שנותר, ועלול לזרז את הופעת ורניקה. הכלל הקליני: תיאמין קודם, גלוקוז אחריו.
3. תסמונת ההזנה מחדש
כשמתחילים להאכיל מטופל תת־תזונתי, המעבר הפתאומי למטבוליזם של פחמימות מכלה את מאגרי התיאמין במהירות ועלול לגרום לוורניקה — לצד ירידה חדה בזרחן, באשלגן ובמגנזיום.
4. תרופות ומצבים שמרוקנים
- פורוסמיד ומשתני לולאה — מגבירים הפרשת תיאמין בשתן. חולי אי־ספיקת לב נמצאים בסיכון, ובאירוניה מסוימת החוסר מחמיר את מצב הלב.
- ניתוח בריאטרי — סיבוך מוכר, במיוחד בחודשים הראשונים ובנוכחות הקאות.
- דיאליזה, הריון עם היפרמזיס, וטיפול ממושך במחלקות טיפול נמרץ.
5. מה הורס תיאמין במזון
- חום — התיאמין רגיש לבישול, ובעיקר לבישול ממושך במים.
- סולפיטים — משמרים במזון מעובד וביין מפרקים תיאמין.
- תיאמינאזות — אנזימים בדגים נאים ובפירות ים גולמיים מפרקים תיאמין. בישול משבית אותם.
6. אין רעילות
לא נקבעה רמה עליונה נסבלת. תיאמין עודף מופרש בשתן, ותוספים נחשבים בטוחים.
סיכום
תיאמין הוא הוויטמין שמאפשר לתא להפיק אנרגיה מגלוקוז — ומאגריו מספיקים ל-2-3 שבועות בלבד, פרק זמן קצר בהרבה מכל ויטמין אחר. בתזונה מערבית מגוונת קל מאוד להשיג אותו, ולכן חוסר תזונתי ראשוני נדיר. הסיכון האמיתי הוא במצבים מוגדרים: צריכת אלכוהול כבדה, הקאות ממושכות, ניתוח בריאטרי, טיפול במשתני לולאה, והזנה מחדש. בכל אחד מאלה, חוסר תיאמין עלול להפוך לנזק מוחי בלתי הפיך תוך ימים — וזו הסיבה שברפואה דחופה הכלל הוא תיאמין לפני גלוקוז.
שאלות ותשובות נפוצות
שאלה: כמה ויטמין B1 צריך ביום? תשובה: 1.2 מ"ג לגברים, 1.1 מ"ג לנשים ו-1.4 מ"ג בהריון ובהנקה. לא נקבעה רמה עליונה נסבלת, כי לא נמצאה רעילות — העודף מופרש בשתן. מנת גרעיני חמניות, שיבולת שועל או קטניות מכסה חלק ניכר מהכמות.
שאלה: למה מאגרי B1 בגוף כל כך קטנים? תשובה: הגוף מאחסן רק כ-25-30 מ"ג תיאמין בסך הכול, כמות שמספיקה ל-2-3 שבועות. לשם השוואה, מאגרי B12 בכבד מספיקים לשנים. המשמעות המעשית היא שחוסר תיאמין יכול להתפתח במהירות — לאחר הקאות ממושכות, בניתוח בריאטרי, בטיפול נמרץ או בגמילה מאלכוהול.
שאלה: מה הקשר בין אלכוהול לוויטמין B1? תשובה: זהו הגורם המרכזי לחוסר תיאמין בעולם המערבי. אלכוהול פוגע בשלוש דרכים בו־זמנית: מפחית ספיגה במעי, מפחית המרה לצורה הפעילה בכבד, ומגדיל הפרשה בשתן — ולרוב מתלווה אליו גם תזונה לקויה. התוצאה יכולה להיות אנצפלופתיה של ורניקה, מצב חירום רפואי, ואם לא מטופלת — תסמונת קורסקוב עם פגיעת זיכרון בלתי הפיכה.
שאלה: מה זו ברי־ברי? תשובה: מחלת חוסר תיאמין בשתי צורות. ברי־ברי “יבשה” פוגעת במערכת העצבים ההיקפית — נוירופתיה, חולשת שרירים ואטקסיה. ברי־ברי “רטובה” היא קרדיומיופתיה עם אי־ספיקת לב ובצקות, והיא הפיכה במהירות מרשימה עם מתן תיאמין. המחלה פרצה באסיה במאה ה-19 כשמכונות ליטוש אורז הסירו את הסובין שבו נמצא התיאמין.
שאלה: למה נותנים תיאמין לפני גלוקוז? תשובה: כי מתן גלוקוז מגביר את הצריכה המטבולית של התיאמין. אצל חולה עם מאגרים מדולדלים, עירוי גלוקוז מכלה את מה שנשאר ועלול לזרז הופעת אנצפלופתיה של ורניקה. זהו כלל קליני מבוסס ברפואה דחופה: תיאמין קודם, גלוקוז אחריו.
שאלה: אילו מזונות עשירים ב-B1? תשובה: גרעיני חמניות (1.48 מ"ג ל-100 גרם), בשר חזיר (0.87), שיבולת שועל (0.46), טף (0.39), אפונה (0.27) ושעועית שחורה (0.24). דגנים מלאים, קטניות, זרעים ובשר הם הקטגוריות החזקות. אורז לבן מועשר מספק 0.16 מ"ג לעומת 0.02 בלבד בלא מועשר.
שאלה: מי נמצא בסיכון לחוסר B1? תשובה: מי שצורך אלכוהול בכמות גדולה, מנותחים בריאטריים (במיוחד בחודשים הראשונים ובנוכחות הקאות), מטופלים במשתני לולאה כמו פורוסמיד — הרלוונטי במיוחד לחולי אי־ספיקת לב, נשים עם היפרמזיס בהריון, מטופלי דיאליזה, ומטופלים בתסמונת ההזנה מחדש.
שאלה: מה הורס ויטמין B1 במזון? תשובה: שלושה גורמים. חום — התיאמין רגיש לבישול ובעיקר לבישול ממושך במים. סולפיטים — חומרים משמרים במזון מעובד וביין. ואנזימי תיאמינאז שנמצאים בדגים נאים ובפירות ים גולמיים ומפרקים תיאמין; בישול משבית אותם, ולכן זו בעיה רק בצריכה גבוהה של דג נא.