ויטמין B1 (Thiamine)

לוויטמין B1 (תיאמין) יש תכונה שמייחדת אותו: הגוף מאחסן ממנו כמות קטנה במיוחד — סדר גודל של 25-30 מ"ג בסך הכול, שמספיקה ל-2-3 שבועות בלבד.

לשם השוואה, מאגרי ויטמין B12 בכבד מספיקים לשנים. המשמעות היא שחוסר תיאמין יכול להתפתח מהר, וזו הסיבה שהוא מופיע במצבים חריפים — לאחר הקאות ממושכות, בניתוח בריאטרי, בטיפול נמרץ ובגמילה מאלכוהול.

ולתיאמין יש גם מקום ייחודי ברפואה דחופה: בתסמונת ורניקה, מתן גלוקוז לפני תיאמין עלול להחמיר את המצב — ולכן הכלל הוא תיאמין קודם.

מינון ומקורות

שתי השורות האחרונות הן שיעור בהיסטוריה: הזיקוק מסיר את הסובין והנבט, שם נמצא התיאמין. מכאן פרץ ברי־ברי במאה ה-19 באסיה, כשמכונות ליטוש אורז הפכו לנפוצות.

יתרונות (Pros)

1. הפקת אנרגיה מפחמימות

הצורה הפעילה, תיאמין פירופוספט (TPP), היא קו־פקטור של אנזימים מרכזיים בחילוף החומרים: פירובאט דהידרוגנאז (שמכניס גלוקוז למעגל קרבס) ואלפא-קטוגלוטראט דהידרוגנאז. בלי תיאמין, התא אינו יכול להפיק אנרגיה מגלוקוז ביעילות.

2. תפקוד עצבי

העצבים והמוח תלויים כמעט לחלוטין בגלוקוז כמקור אנרגיה, ולכן הם הראשונים להיפגע בחוסר תיאמין. הוויטמין נדרש גם לייצור מיאלין ולתפקוד סינפטי.

3. תפקוד לב

ברי־ברי “רטובה” היא קרדיומיופתיה הנגרמת מחוסר תיאמין, עם אי־ספיקת לב ובצקות. היא הפיכה במהירות מרשימה עם מתן תיאמין — אחת התמונות הדרמטיות ברפואה.

4. מסלול הפנטוז פוספט

תיאמין נדרש לטרנסקטולאז, אנזים שמייצר NADPH ורִיבּוֹז — חומרי גלם לסינתזת חומצות שומן ונוקלאוטידים.

חסרונות ותופעות לוואי (Cons)

1. אלכוהול — הגורם המרכזי בעולם המערבי

זהו הסיכון הקליני הגדול ביותר. אלכוהול פוגע בתיאמין בשלוש דרכים בו־זמנית: מפחית את ספיגתו במעי, מפחית את המרתו לצורה הפעילה בכבד, ומגדיל את הפרשתו בשתן — ובנוסף, שתייה כבדה לרוב מלווה בתזונה לקויה.

התוצאה:

• אנצפלופתיה של ורניקה — בלבול, שיתוק שרירי העין (אופתלמופלגיה) ואטקסיה. מצב חירום רפואי.
• תסמונת קורסקוב — פגיעת זיכרון חמורה ובלתי הפיכה, אם ורניקה לא טופלה בזמן.

2. גלוקוז לפני תיאמין — מלכודת קלינית

מתן גלוקוז תוך־ורידי לחולה עם חוסר תיאמין מגביר את הצריכה המטבולית של התיאמין הזעום שנותר, ועלול לזרז את הופעת ורניקה. הכלל הקליני: תיאמין קודם, גלוקוז אחריו.

3. תסמונת ההזנה מחדש

כשמתחילים להאכיל מטופל תת־תזונתי, המעבר הפתאומי למטבוליזם של פחמימות מכלה את מאגרי התיאמין במהירות ועלול לגרום לוורניקה — לצד ירידה חדה בזרחן, באשלגן ובמגנזיום.

4. תרופות ומצבים שמרוקנים

• פורוסמיד ומשתני לולאה — מגבירים הפרשת תיאמין בשתן. חולי אי־ספיקת לב נמצאים בסיכון, ובאירוניה מסוימת החוסר מחמיר את מצב הלב.
• ניתוח בריאטרי — סיבוך מוכר, במיוחד בחודשים הראשונים ובנוכחות הקאות.
• דיאליזה, הריון עם היפרמזיס, וטיפול ממושך במחלקות טיפול נמרץ.

5. מה הורס תיאמין במזון

• חום — התיאמין רגיש לבישול, ובעיקר לבישול ממושך במים.
• סולפיטים — משמרים במזון מעובד וביין מפרקים תיאמין.
• תיאמינאזות — אנזימים בדגים נאים ובפירות ים גולמיים מפרקים תיאמין. בישול משבית אותם.

6. אין רעילות

לא נקבעה רמה עליונה נסבלת. תיאמין עודף מופרש בשתן, ותוספים נחשבים בטוחים.

סיכום

תיאמין הוא הוויטמין שמאפשר לתא להפיק אנרגיה מגלוקוז — ומאגריו מספיקים ל-2-3 שבועות בלבד, פרק זמן קצר בהרבה מכל ויטמין אחר. בתזונה מערבית מגוונת קל מאוד להשיג אותו, ולכן חוסר תזונתי ראשוני נדיר. הסיכון האמיתי הוא במצבים מוגדרים: צריכת אלכוהול כבדה, הקאות ממושכות, ניתוח בריאטרי, טיפול במשתני לולאה, והזנה מחדש. בכל אחד מאלה, חוסר תיאמין עלול להפוך לנזק מוחי בלתי הפיך תוך ימים — וזו הסיבה שברפואה דחופה הכלל הוא תיאמין לפני גלוקוז.