אבטיח (Citrullus lanatus): ניתוח מדעי ותזונתי

אבטיח הוא פרי ממשפחת הדלועיים המורכב מכ-92% מים. מעבר ליכולת ההידרוציה הגבוהה שלו, הוא מכיל שורה של רכיבים פיטוכימיים בעלי השפעה פיזיולוגית מובהקת על גוף האדם.

יתרונות בריאותיים

• נוגדי חמצון וליקופן: אבטיח הוא אחד המקורות העשירים ביותר בליקופן (Lycopene), קרוטנואיד המעניק לו את צבעו האדום. מחקרים מצביעים על כך שליקופן מסייע בהפחתת סטרס חמצוני ועשוי להוריד את הסיכון למחלות לב וכלי דם וסוגי סרטן מסוימים.
• חומצת האמינו ל-ציטרולין (L-citrulline): האבטיח מכיל ריכוז גבוה של ציטרולין, ההופכת בגוף לחומצת האמינו ארגינין. תהליך זה תורם לייצור תחמוצת חנקן (), המסייעת להרחבת כלי דם (Vasodilation), שיפור זרימת הדם והורדת לחץ דם סיסטולי.
• הידרוציה ואלקטרוליטים: בשל תכולת המים הגבוהה ונוכחות אלקטרוליטים כמו אשלגן, האבטיח יעיל בוויסות מאזן הנוזלים בגוף, במיוחד בתנאי עומס חום או לאחר פעילות גופנית.
• בריאות העין: הפרי מכיל ויטמין A ובטא-קרוטן, החיוניים לשמירה על תפקוד הרשתית ומניעת ניוון מקולרי.

חסרונות ושיקולים בריאותיים

• מדד גליקמי (GI) גבוה: לאבטיח מדד גליקמי של כ-72-80. אף על פי שהעומס הגליקמי (GL) שלו נמוך יחסית בגלל כמות הפחמימות הנמוכה ל-100 גרם, צריכה מופרזת עלולה להוביל לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם, דבר הדורש משנה זהירות בקרב חולי סוכרת.
• תכולת FODMAP: האבטיח מכיל פרוקטוז (Fructose), הנחשב לפחמימה קצרת שרשרת שעלולה לגרום לתופעות של נפיחות, גזים ואי-נוחות במערכת העיכול אצל אנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז (IBS).
• היפרקלמיה (במקרים נדירים): בשל תכולת האשלגן, צריכה מסיבית מאוד עלולה להוות אתגר עבור אנשים עם אי-ספיקת כליות כרונית המתקשים בפינוי אשלגן מהדם.