הם גדלים באדמה, עשירים בפחמימות ומהווים תוספת אהובה בכל ארוחה. אך מעבר לצבעים, מסתתרים הבדלים תזונתיים מרתקים.

1. תפוח אדמה לבן/צהוב (White Potato)

אחת הפחמימות הנפוצות בעולם, שלעיתים זוכה ליחסי ציבור גרועים שלא בצדק.

• הרכב: עשיר בעמילן, אשלגן וויטמין C.
• יתרונות:
  • אשלגן: מכיל יותר אשלגן מבננה! מינרל קריטי להורדת לחץ דם ובריאות הלב.
  • שובע: אחד המזונות המשביעים ביותר שיש (לפי מדד השובע - Satiety Index), במיוחד כשהוא מבושל.
  • עמילן עמיד: כאשר מבשלים אותו ומצננים במקרר, נוצר “עמילן עמיד” המתפקד כסיב תזונתי ומזין את חיידקי המעיים.
• חסרונות:
  • אינדקס גליקמי: גבוה מאוד כשהוא חם ומעוך (פירה), מה שמקפיץ סוכר בדם.

2. בטטה (Sweet Potato)

האחות המתוקה (שאינה באמת קרובת משפחה בוטנית של תפוח האדמה).

אורז הוא מזון בסיסי עבור מחצית מאוכלוסיית העולם. אך המעבר למודעות בריאותית העלה שאלות לגבי האורז הלבן המסורתי והחלופות שלו.

1. אורז לבן (White Rice)

האורז המעובד והנפוץ ביותר, שקליפתו והנבט שלו הוסרו.

• הרכב: כמעט 100% פחמימה פשוטה (עמילן), עם מעט חלבון וכמעט ללא סיבים.
• יתרונות:
  • אנרגיה זמינה: מתפרק מהר בגוף ומספק אנרגיה מיידית, מצוין לספורטאים לפני אימון.
  • עיכול קל: בשל היעדר הסיבים, הוא קל מאוד לעיכול ומומלץ בזמן קלקולי קיבה או רגישות במעיים.
  • חיי מדף: נשמר לזמן רב מאוד ללא קירור.
• חסרונות:
  • ערך גליקמי: בעל אינדקס גליקמי גבוה, הגורם לעלייה מהירה ברמות הסוכר בדם.
  • ריק תזונתי: תהליך העיבוד מסיר את רוב הויטמינים והמינרלים (אלא אם הוא מועשר).

2. אורז מלא (Brown Rice)

אורז שלא עבר ליטוש, ושמר על הסובין והנבט.

ערגליות: ניתוח מדעי ותזונתי

הערגלית היא עוגייה המורכבת מבצק פריך הממולא בממרח פירות (לרוב תות או שזיף) או שוקולד. מבחינה מדעית ותזונתית, מדובר במוצר מזון מעובד המבוסס על שילוב של פחמימות פשוטות ושומנים צמחיים.

הרכב ותהליכים כימיים

הבצק של הערגלית מבוסס על קמח חיטה לבן, סוכר ושומן צמחי. במהלך האפייה, מתרחשת תגובת מייאר (Maillard Reaction) בין חלבון הקמח לסוכרים, המעניקה לבצק את צבעו הזהוב ואת ניחוחו האופייני. המילוי מורכב ברובו מסוכרים, עמילנים מעובדים וחומרי טעם וריח, המעניקים לו מרקם ג’לטיני יציב גם בטמפרטורות גבוהות.